<h1>ספר הפרדס — שער רביעי</h1>
<h2>דף נג.</h2>
מי שאוכל בוסר כתבו בתוספות שאין מברכין עליו בורא פרי העץ עד שיהיה כפול הלבן כדאיתא בגמרא, אלא בורא פרי האדמה משום דאינו פרי כלל, דגרסינן בפרק כיצד מברכין אמר רב אסי הוא בוסר הוא גרוע הוא פול הלבן, פול הלבן סלקא דעתך אלא אימא שיעורו כפול הלבן. ולדידי קשיא לי דהא קיימא לן דכל דבר דלא אדעתא דהכי נטעי ליה אינשי דלא מברך עליו אלא שהכל כדמוכח בגמרא גבי קורא כדכתבנו לעיל, והאי אדעתא דענבי נטעי ליה אינשי, א"כ אפילו כשיהיה גדול אין ראוי לברך עליו בורא פרי העץ, יש לי לתרץ דמכל מקום כיון שהוא מאכל מעולה ודרך בני אדם לאוכלו תדיר אימא דאדעתא דהכי נטעי ליה אינשי, וכל זה איננו שוה לי דכיון דיש לו עילויה אחרינא דהיינו ענבים אמאי מברכינן עלייהו בורא פרי העץ, דהא אמרינן בגמרא גבי קמחא דחטי מי דמי התם לית ליה עילויה אחריני הכא אית ליה עילויה אחרינא על ידי הפת, אלמא דכיון דאית ליה עילויא אחרינא אין מברכין עליו כמו בדבר שאין לו עלוי אחר, וכן כתבתי לעיל בשם הרב ר' יונה ז"ל גבי שכר. וצריך לי, ואם הייתי אומר דהאי בוסר ר"ל סתונית היה ניחא דאין להם עילויא אחרינא, ואין זה כלום לפום שמעתין ודוק, ותו קשיא לי מאי שנא דבבוסר בעין כפול הלבן ביותר משאר פירות דאפילו כשהן קטנים מברכים עליהן הברכה הראויה לאותו המין, יש לי לתרץ דלא דמי בוסר לשאר פירות שאפילו כשהיו קטנים יש להם טעם אבל בוסר אין לו טעם אלא עד שהוא כפול הלבן וכן נראה לעינים כנ"ל. ואם עשה ממנו משקה כבר כתבתי למעלה בשער המשקה שאינו מברך עליו אלא שהכל דאין נתן למשקה אלא היוצא מן הזיתים ומן הענבים, ובוסר כשמברך עליו כמות שהוא לא... לח, דאין הפרש בכל הפירות בין לחים בין יבשים וכן כתבו המפרשים ז"ל.
על כל פירות העץ מברך עליהן בורא פרי העץ אפילו בעודן קטנים עד מאד חוץ מן הבוסר שצריך שיהא כפול הלבן כמו שאמרנו. ומסתברא לי דאע"פ שאמרנו דכל פרי העץ חוץ מן הבוסר דבעינן שיהא כפול הלבן, נראה לי דאותו פרי הנקרא שורב"ש אע"פ שהן גדולות לא מברך עליהן כלל לא בתחילה ולא בסוף אלא א"כ הם מבושלות היטב באילן, דאינן ראויות לאכילה משום דאזוקי מזיקי, וכן היה נראה לי דין זה בחרובין או בתאנים וכדומה להן.
